עשרות ציורי הנופים הגליליים בצבעי המים, הקורנים במעין אור עדין, מתארים מקטעי נוף כרגעי קסם חולפים, מספרים את סיפור ה'כאן' של כגן. כאן – קיבוץ שמיר, שהיווה התחלה חדשה ואיפשר לכגן את החופש להיות קרוב לטבע, ולצייר. שקיפות הצבע, והנייר הלבן שמתחתיו, יוצרים את ה'ליריות' של הציור.

חשיבותם של המים אצל כגן, כנושא, מקבילה לתפיסת ה"טאו". המים, כנותני חיים, כמפכי חיים, נמצאים ברוב ציורי צבעי המים שלו, במרכז הציור. הם מקור של נביעה, מקור של חיים ולידה מחדש. אופן הציור מאפשר לכגן להחיות מחדש את האור והאוויר בחייו ובציור עצמו, ומאפשר לו ליצור קשר בלתי אמצעי עם סביבתו.

כל הרישומים, הציורים והפסיפסים, ניתנים לרכישה כסקנוגרפיות מוזיאליות חתומות.