אוצרות: אתי נוסבאום וגלית אורן
בחדר האוכל של קיבוץ שמיר
12.9.2014 – 12.11.2014
שעות הפתיחה: כל ימות השבוע

בשנים האחרונות, משה כגן עובר לגור עם אשתו סלי בבית הסעודי 'סביון', שם הוא ממשיך לצייר מדי יום.
בין אם הוא בחברה ובין אם הוא לבד, אפשר לראות אותו יושב ליד השולחן, אוחז במכחול ובצבעי הטושים, מתמסר כל כולו לציור. בקווים עדינים ובסבלנות אין קץ, הוא טווה את פרטי הפרטים, אשר חוברים יחד לתמונת נוף קסומה:
אגם הכנרת, הר תבור, עמק החולה, ילדים משחקים ליד המים, פירות בקערה.
בציוריו החדשים הוא משלב את צבעי האקוורל הטבעיים לו, עם רישום בטושים צבעוניים, וכך יוצר ז'אנר חדש.
נושאי הציורים הם עדיין הטבע ונופיו, טבע דומם, מעט אנשים, ויחד עם זאת, יש הרגשה חזקה של התחדשות ורעננות, כאילו נקודת המבט על הנוף השתנתה: בגרות וילדות גם יחד.
הקווים המוכרים כל כך מרישומיו, לובשים כאן צבעוניות מרהיבה, המשווה לציוריו עליצות ואופטימיות 'מזמינות', לצד מורכבות חדשה. בין הקווים הבוהקים של הטושים לכתמים השקופים של צבעי המיים מתקיימים יחסי גומלין מכמה סוגים: יש את הקווים החזקים והברורים של הטושים, אשר מוסיפים טונוס, וכמו נותנים הגדרה וגבול לאגמי האקוורל המיימיים. כל זאת מבלי לפגוע בפסטורליה התמימה של הציור.
ויש גם את הנקודות נקודות של הטושים בסגנון הפויינטליסטי, אשר ביחד עם צבעי האקוורל יוצרים אפקט אימפרסיוניסטי כמעט: אור וצל, טבע דומם וטבע נושם, אנשים וטבע, גבעות ואגמים – הכל כאילו נוצר מאותה 'בראשית' של התחלקות הצבעים והתהוות המרקמים: הפירות בקערה לצד הקישוטים על הטפט בקיר, הכינרת והשתקפות הגבעות סביב לה – הכל קורץ מאותו חומר, מעין פנים רבות של אותו הדבר.
נקודות הצבע יוצרות תחושה של "זום אין", כמו ניסיון לפרק את התמונה לתבניות של פיקסלים זעירים ואז להרכיבה מחדש לשלם העולה על סך כל חלקיו.
בציורים הללו אפשר לראות את היצירתיות של משה שאינה עוצרת לרגע. גם בתור הזהב, משה כגן, האדם והאמן, ממשיך להמציא את עצמו מחדש.

ב-16.9 מתוכננת סדנת אקוורל להורים וילדים עם משה כגן, שידגים טכניקות ציור בצבעי מיים.

הכניסה חופשית

לפרטים:  
כגן, טל. 054-4273391 | kagan@shamir.org.il